.בשנת 1938 התקבלה רוזלינד לאוניברסיטת קיימברידג' והחלה את לימודיה בקולג' ניוהם
.ב-1941 היא סיימה את לימודיה לתואר ראשון במקצוע הראשי שלה – כימיה פיזיקלית
,הציון שהיא קיבלה במבחן הסיום הספיק לקבלת מלגה ללימודי המשך
.ולאחר מכן המשיכה בלימודים לתואר מתקדם
.בשנת 1945 סיימה את לימודיה וקיבלה תואר דוקטור על מחקרה בתחום הפחם
.בשעות הפנאי שלה, אהבה לעסוק במשחקי ספורט ובטיולי רכיבה על אופניים
,בתקופת המלחמה בלונדון במלחמת העולם השנייה, הייתה פרנקלין פקחית הפצצות
ווידאה את קיום ההאפלה - שיטת הגנה באמצעות צמצום כמות התאורה במטרה להקשות
.על המטוסים הצבאיים לתקוף
- איירני, דודניתה, שהייתה איתה במהלך תפקידה, תיארה אותה כך
."טובה מדי בכל דבר: בעבודה, בספורט, במראה חיצוני, בבישול"
.לאחר קבלת תואר הדוקטור הוצעה לפרנקלין עבודה במעבדה בפריז
.רוזלינד חקרה שם בעיקר את מבנה הפחם, ולמדה את טכניקות הקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן
היא עשתה רושם חיובי על כל החוקרים כשהתחילה בעבודה, והם הבינו כי היא בעלת כישורים מיוחדים
.לניסויים עדינים ומורכבים. למחקרה היו שימושים מעשיים חשובים בתחום תעשיית הפחם
,בזמן עבודתה בפריז היא עשתה לעצמה שם בינלאומי, והשתתפה בהרבה כנסים מדעיים בצרפת
.בהם הרצתה על עבודתה בתחום מבנה הפחם
,למרות כל ההצלחה והפרסום, היא החלה לחפש לעצמה בתחילת שנות ה-50 משרה באנגליה
.ומצאה כזו במעבדת קיגנס קולג'-לונדון, שעוסקת בתחום הביופיזיקה
.פרנקלין הגיעה למעבדה בלונדון ב-5 בינואר 1951 לאחר עבודתה במעבדה בפריז
,האחראי עלייה, התכוון לנצל את הידע שלה בקריסטלוגרפיה לצורך המחקר של מבנה המולקולות
.גם של חלבונים וגם של חומצות הגרעין
.המאמרים שלה בנושא הדנ"א, נכתבו ביחד עם דוקטור שעבד איתה במעבדה, ריימונד גוסלינג
תפקידה במעבדה, יחסיה המסובכים עם האחראי עלייה, והאופי השובינסטי ששרר במקום העבודה; כל אלו השפיעו על יחסה והרגשתה של פרנקלין לעבודתה
."מבחינתה של פרנקלין היא נתפסה בקינגס קולג' כ"לא שייכת
.אישה יהודיה הנמצאת במקום שאין בו שום נכונות לקבל מישהו "זר" או אחר מאשר האדם הבריטי הטיפוסי
.לעומת זאת, מעבדה הכוללת זרים ויהודים תהיה, כך סברה, נוחה יותר בשבילה
לאחר שעזבה את קינגס קולג'-לונדון, פרנקלין חזרה לחקר הפחמן וגם המשיכה בעבודתה בתחום הדנ"א, אך הפעם היא הפנתה את תשומת לבה לוירוסים והיא בילתה את חמש השנים האחרונות של חייה במחקר זה
.ובפרט וירוס מוזיאקת הטבק. הממצאים של הקבוצה שלה הניחו את היסודות לתחום הווירולוגיה המבנית
,זמן לא רב לאחר שהחלה בעבודתה על הווירוס, היא הגיעה, בזכות צילומים קרני רנטגן חדישים לתקופתה
,לתוצאות שסתרו את ההנחה המקובלת באותה תקופה של החוקרים של וירוס זה, ולפיה מקלוני הווירוס הם כולם באותו אורך - 3000 אנסטגרם
.עם הדנ"א DNA היא הפיקה סיבי עדינים יותר מאי פעם של
.סידרה אותם בצרורות מקבילים וחקרה את תגובות הסיבים לתנאי לחות
וילקינס שיתף נתונים שלה בלא ידיעתה עם ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, שגם הם מאוניברסיטת קיימברידג'. הם התחרו במירוץ לפרסום ובסופו של דבר פרסמו את המבנה המוצע של הדנ"א במרץ 1953